כיצד ניתן להשפיע על עם ישראל?

במשך שנים רבות, הציבור הדתי מרגיש שקולו אינו נשמע בשיח הישראלי. שליטה של השמאל בתקשורת הובילה לתחושה הקשה שדעתנו אינה נשמעת. בשלב מסויים הבנו כי כדי להשפיע בתקשורת, צריך שיהיו לנו גם אנשי תקשורת, ולכן הוקם בית ספר מעלה. בית הספר אכן יצר השפעה, ואכן היום, הקול הדתי-לאומי נשמע הרבה יותר בציבור הישראלי. אבל האם הוא חודר? האם הוא באמת משנה ומעביר את המסר? נראה שיש לנו דרך ארוכה לצעוד, לפני שנהיה שותפים מלאים ומשמעותיים בשיח הישראלי.

אחת הבעיות של הציבור הדתי-לאומי בהעברת מסרים, היא האיחור ה"אופנתי" של כמה עשרות שנים שהציבור שלנו מפגר אחרי השמאל. השמאל הבין את חשיבות התקשורת עוד מימי הישוב, לפני קום המדינה, ואנו הבנו את חשיבות התקשרות, ונערכנו בהתאם רק בשנות ה-90. גם היום מתחולל שינוי נוסף בתקשורת, ואנו כרגיל איננו בחזית. המשמעות היא ששוב ניגרר הרבה אחרי ציבורים אחרים, בדרך להשפעה על עם ישראל. שוב קולנו לא ישמע. פשוט כי לא הבנו את החשיבות של דברים בזמן הנכון.

על מנת שלא נאחר את הרכבת, יהיה חשוב שנבין בזמן את השינוי, ונערך אליו. לדעתנו, ניתן להבין את השינוי שהאינטרנט גורם בעזרת תאוריה שפיתח חוקר תקשורת חשוב בשם מרשל מקלוהן.התיאוריה של מקלוהן אומרת ששינויים בטכנולוגיה התקשורתית יצרו שינויים עמוקים מאד בחברה האנושית. הוא טען כי התקשורת האנושית התפתחה בכמה שלבים, ובכל שלב, נוצר סעקות השינו בתקשורת, שינוי עמוק בחברה העולמית. אנחנו בתחילתו של שינוי כזה, ואם נבין את התיאוריה, נוכל להבין לאן החברה הולכת, ולהשקיע את המשאבים שלנו שם.

השלב הראשון, על פי מקלוהן, היה שלב של תקשורת טבעית. באותה תקופה, ראשונית, בני אדם חיו בשבטים קטנים. אנשים סיפרו סיפורים אחד לשני, דיבור, שיתפו, חשבו ביחד. המסרים היו יותר כמו של מספרי סיפורים. כל יום מישהו היה ממציא סיפור אחר. לא הייתה חשיבה מסודרת. בני האדם באותה תקופה, על פי מקלוהן, לא חשבו בצורה מסודרת.

כאשר הומצא הכתב, ובעיקר כתב הא' ב', אנשים היו צריכים לכתוב את הדברים שלהם בצורה מסודרת, כאשר רעיון עוקב אחר רעיון, בצורה מסודרת והגיונית. הכתב לכן, גרם להופעת החשיבה הרציונלית המסודרת בחברה והופעת הלוגיקה. אלא שיחד עם הכתיבה הזאת, גם הופיעה השליטה במחשבות של בני האדם. הכותבים היו אנשים חכמים, שידעו לכתוב בצורה הגיונית. ובני האדם הרגילים התייחסו אליהם כמביאי דיברי האלים. רק מעט ספרים נכתבו, והיה צורך להעתיק אותם בצורה ידנית (כמו שסופרי סת"מ מעתיקים היום את התורה). כתוצאה מכך רק עשירים יכלו להחזיק ספרים. רק לכנסיה היו מנגנונים להעתקת ספרים, ולכן היא הפכה להיות השליטה של העולם. הספרים שהיא העתיקה, נחשבו על ידי ההמונים, לדבר האל.

הכתב איפשר לכנסיה לשלוט בקלות רבה יותר, אבל הכנסיה הייתה גם שרויהבשחיתות מוסרית עמוקה מאד. אפיפיורים רצחו אחד את השני. בוותיקן (בית המקדש הנוצרי) נערכו מסיבות הוללות, ותומרת תשלום כספי, יכול גם גדול החוטאים לקבל כתב מחילה מהוותיקן. אלא שעד שהומצאה מכונת הדפוס, שחוללה את המהפכה הבאה, אף אחד מחוץ למעגלים הקרובים של הכנסיה לא היה יכול לחלוק ביעילות על הכנסיה. כל המידע עבר דרך הכתבים, והכנסיה שלטה בכתבים. ב-1517 פירסם מרטין לותר את 95 התזות שלו נגד המוסר של הכנסיה. הכנסיה לא יכלה למנוע את הפצת הספר, כיוון שמכונת הדפוס איפשרה לאנשים לשכפל את הספר ולהפיצו במהירות לאירופה כולה. האש שהבעיר הספר, גרמה לתנועה רחבה מאד באירופה נגד הכנסיה. באותם שנים, גם ארועים משמעותים אחרים התחילו. מדע חדש ונועז התחיל לצמוח. הוא הצליח לצמוח במידה רבה, כיוון ששוב, לכנסיה לא הייתה אפשרות לשלוט בספרים שנכתבו. המדע הזה, הוא המדע המודרני שאנו מכירים היום, שבזכותו יש לנו רפואה כל כך משופרת, וטכנולוגיה שמקילה מאד על חיינו (אבל גם יוצרת בעיות מוסריות חדשות).

מהפכות רבות ושינויים מרחיקי לכת רבים באירופה התרחשו בעזרת מכונת הדפוס. המלכים הפסיקו לשלוט, המדע התפתח, ולציבור הייתה השפעה הרבה יותר.

השינוי הבא שהתחולל בתקשורת, הביא גם הוא למהפכה. הפעם היו אחראים לכך הרדיו והטלויזיה. הרדיו והטלויזיה איפשרו למידע לעבור סביב העולם בחלקיקי שניות. ובכך יצרו "כפר גלובלי אחד". מלחמות סוקרו והגיעו למצד אחד של העולם לצד השני. מידע על נשיאים בצד השני של העולם הגיע לסלון ביתו של האזרח בתוך פחות משניה. הרדיו והטלויזיה החזירו אותנו במידה מסויימת לחשיבה התרום כתבית. איבדנו את ההקשרים של החדשות. החדשות הפכו לבידור, במקום מידע. הרדיו והטלויזה, התחילו לעסוק ברכילות ובמידע "צהוב" כדי לגרות אותנו לצפות עוד ועוד בטלויזה.

אבל התכונה הבעיתית ביותר ברדיו ובטלויזיה היה שהם הפכו ליקרים להחזקה, ולכן רק לקבוצות עם כסף רב יש אפשרות להקים תחנות טלויזיה ורדיו,כך, תוכן החדשות והמידע שאנו מקבלים, נשלט על ידי מיעוט קטן. את האפשט של השליטה ברדיו והטלויזיה בידי קבוצות כוח קטנו ,הרגשנו בזמן הסכמי אוסלו ובמאבק על גוש קטיף.

בנוסף, בגלל היכולת של הטלויזיה והרדיו למכר את הציבור, הפכנו למעשה לעבדים הקשורים ביצרהם לרצונם של בעלי ההון. דעת הציבור נקבעת במידה רבה על ידי בעלי הכוח שמחזיקים את הרדיו, הטלויזיה והעיתונות. הפכנו לשבויים בידהם. הפכנו לחברה צרכנית שמבזבזת כסף, על מותרות.

אלא, שממש בימים אלו מגיח לאויר העולם סוג תקושרת חדש - האינטרנט. האינטרנט מביא איתו שינוי. כמו כל המצאה יש בו חלקים טובים וחלקים רעים. האינטרנט משחרר את האדם מכבליו. הוא מאפשר לו דברים שהוא לא יכולה היה להרשות לעצמו בעבר. הרבנים הזהירו מאד מהשימוש באינטרנט, ומהסכנות שבו, אך מיעטו להראות את הטוב שבו. לאינטרנט, יש אפשרות, אם נעשה בו שימוש נכון וזהיר, להשפיע בפעם הראשונה, מבלי שאף אחד יוכל להגביל אותנו. האינטרנט בניגוד לתקשורת ההרדיו והטלויזה, הוא כלי תקשורת שמאפשר לאנשים שונים מרחבי הארץ והעולם לדבר אחד עם השני, להתכתב, לפגוש, להעביר רעיונות ולהתווכח בצורה מסודרת. כיום, כל אחד יכול לכתוב "טור דעות", וכל אחד יכול להגיב. כל אחד יכול ליצור סרט, ומיליונים ברחבי העולם יכולים לראות אותו. השליטה של המוסדות הישנים עומדת להישבר, בדיוק, כפי שהשליטה של הכנסיה נשברה.

עבור חלקנו, חוסר השליטה הזאת מפחידה. חוסר המקור ה"סמכותי" שיגיד לנו מה לעשות. אבל אני הייתי מציע לבחון את טיב אותה שליטה: כ-1600 שנים הכניסה הנוצרית אמרה לעולם מה לעשות. במאה השנים האחרנות, היו אלו הממשלות ואלי ההון שאמרו לנו מה לעשות. והשחיתות והקילקולים רק גדלו. היום, הכוח שעולה באינטרנט זאת האמת. באינטרנט אין באמת בלגן. ברגע, שמישהו אומר דבר אמת, הוא תופס ומתחזק. ויקיפדיה (אינציקלופדיה שכותבים אנשים רגילים), נחשבת כיום לכלי אמין מאד. בלוגים ברחבי העולם (בלוג = טור דעות באינטרנט), מעבירים מסרים חדשים שמשחררם את העולם משחיתות ורודנות בכל העולם, וגם בעולם הערבי. כיוון שלכולם יש אפשרות להתבטא ולדון בצורה הגיונית על דבריהם, האמת עולה.

נדמה, כי רק אנחנו כציבור, מאחרים להצטרף לשינוי, ושוב קולנו לא נשמע. זה נכון שיש בלוגרים דתיים (כותבי דעות באינטרנט), אבל הם כותבים לציבור הדתי. אם אנו רוצים להשפיע, אנחנו צריכים להתכתב עם הציבור החילוני בישראל. להביע את דעתנו ולהשפיע. עלינו לנהוג כמנהג הרמב"ם ורבי יהודה הלוי , וכלל חכמי ישראל באותה תקופה, שידעו את התורות של האנשים שאיתם הם מתווכחים, וקימו "דע מה תשיב לאפיקורס". זאת היתה תקופת זוהר לחוכמת ישראל. גם כיום, אנו צריכים להקים דור משכיל, שידע לשאת את תורת ה', אל כלל עם ישראל, ואולי אף מעבר לגבולות עם ישראל.